סיפורים מחיי הסייבר – מאת עופר א. לידסקי

 

סיפורים אמתיים עם שמות בדויים. הכל קרה. הכל אמתי.

סופי הניחה את השפופרת וקראה לבעלה ג'ים, "ג'ים אתה יכול לבוא לשנייה, זה משהו חשוב!".
"ג'ים, המורה של נורה התקשרה והזמינה אותנו לאסיפת הורים כללית מיוחדת בבית הספר, היא אמרה שזו אסיפת חירום מאוד חשובה."
ג'ים ענה, "זה נשמע לא טוב, מתי זה מתקיים?". "מחרתיים בערב", ענתה סופי.
נורה בדיוק נכנסה הביתה, נישקה את אמה ואמרה: "אני חייבת לרוץ לחדר לשבת על שיעורי הבית למחר, להספיק להתקלח, לאכול ולקרוא את הספר שהתחלתי היום, אין לי זמן, בייייי", ורצה לחדרה.
נורה נכנסה לחדר והניחה את התיק שלה ודבר ראשון הוציאה את המחשב הנייד מסוג מאק-בוק שקיבלה מבית הספר בתחילת השנה. הניחה את המחשב על השולחן והדליקה אותו. לאחר מכן היא פתחה את מסמכי הוורד שעליהם עבדה בימים האחרונים כדי להכין את שיעורי הבית באופן מסודר.
היא התיישבה לשולחן העבודה שלה והחלה להקליד.
לאחר כמה דקות החליטה שעליה להתקלח קודם כל. נורה פשטה את בגדיה והלכה למקלחת.

"אסיפת ההורים מתחילה" הכריז הכרוז של בית הספר בקולי קולות על מנת שכולם ישמעו. כל ההורים התחילו להתכנס לאולם הספורט הגדול שבו התקיימה אסיפת הורים כללית לכל הורי התלמידים של בית הספר.
מנהל בית הספר עלה לבמה וביקש עוד כמה דקות.
כעשר דקות עברו והמנהל חזר לבמה ביחד עם אנשי צוות נוספים של בית הספר ואיתם היו גם אנשי משטרה.
האסיפה החלה והמנהל נאם: "תודה לכל ההורים שהגיעו לאסיפת החירום שכינסנו. לפני שאגש ישר לעניין אבקש את כל ההורים שילדיהם קיבלו מחשב נייד מבית הספר להרים את היד.", כמעט כל ההורים הרימו את ידם.
"תודה לכם! אתם יכולים להוריד את הידיים." אמר המנהל.
"ברצוני לשתף אתכם בתקרית חמורה שעלינו עליה לפני ימים ספורים בלבד. זוהי תקרית מביכה ביותר והיא קשורה באופן ישיר לרוב תלמידי בית הספר." המנהל נע במקומו באי נוחות בולטת ביותר.
"העניין קשור למחשבים הניידים שילדכם, תלמידנו, קיבלו מבית הספר לצורך הלימודים. התקרית החלה לפני כשבועיים כשתמונה אינטימית של אחת התלמידות הגיעה למייל של אחד מאנשי צוות בית הספר".
"איש הצוות, שלא אמסור את שמו כרגע, דיווח לי באופן מיידי על העניין. לאחר ששקלתי מה לעשות פניתי למשטרה על מנת להתחיל בחקירה משטרתית לגילוי שורש העניין".
"מדובר בתמונה אינטימית של נערה בת 16 כשהיא בביתה ובחדרה הפרטי".
"כעת אני רוצה לתת את הבמה לפקד סטיוארט שיסביר באופן מפורט מה העלתה חקירת המשטרה. קפטן סטיוארט בבקשה."
קפטן סטיוארט קם מכסאו שהיה על הבמה וצעד לעבר המיקרופון שהיה במרכז הבמה.
"ערב טוב לכולם!" אמר הקפטן.
"ברצוני לשתף אתכם בממצאים יוצאי הדופן שהעלתה החקירה שלנו. מרגע שמנהל בית הספר פנה אלינו הפעלנו צוות חקירה מיוחד על מנת לגלות במה מדובר".
"לאחר חקירה בת כמעט שבועיים יש לנו ראיות מובהקות לעל כל המחשבים הניידים שחולקו על ידי בית הספר הושתלה תוכנה נסתרת המפעילה את מצלמת הרשת של המחשב הנייד על פי פקודה מרחוק ושולחת תמונות וסרטונים לשרת שנמצא כאן בבית הספר בחדר המחשבים".

קולות שונים נשמעו מהקהל, ניתן היה להבין שההורים מופתעים ביותר ממה שנאמר כרגע על ידי הקפטן.
"התברר לנו כי איש הרשת שאחראי על המחשוב של בית הספר, ג'ורג' סמית, ביצע את המעשה הזה והתקין את התוכנות הללו על גבי המחשבים ללא ידיעה של אף אחד. המטרה שלו ברורה לכולנו ואכן תפסנו בביתו מאגר אדיר של תמונות וסרטונים של תלמידי בית הספר בסיטואציות פרטיות שונות ומשונות".
חלק מההורים קמו על רגליהם והחלו לצעוק. "מה עושים? מה יהיה?".
הקפטן אמר בקול רם: "התקרית תחת שליטה והחומרים נמצאים במקום בטוח. כמו-כן, מבדיקה שערכנו החומרים לא שודרו החוצה לאינטרנט והתמונה שהגיעה במייל היתה טעות של ג'ורג' שרצה לשלוח לעצמו תמונה וטעה בכתובת".
המנהל הצטרף לקפטן ואמר: "ישנו נער אחד שלא נמצאו אף תמונות שלו במאגר. כשחקרנו את העניין יותר לעומק גילינו משהו מדהים, הנער הזה השתמש בחצי פתק צהוב דביק והדביק אותו על המצלמה של המחשב הנייד שלו, זה מנע את האפשרות לצלם אותו!".